בוטו זיגוורט רוזן אולנברג היה מלחין, והיה ידוע כמי שהכתיב מהרוח לאחיותיו שבאדמה את הספרים: "גשר מעל הנהר" בהם מסרים ומדיטציות.
הוא החל במסר לאחיותיו וגיסתו לאחר מותו במלחמת העולם הראשונה, בגיל 31.

זיגוורט נולד בגרמניה, בנם השני של פיליפ, נסיך אוילנבורג ואשתו אוגוסטה, שנולדה כרוזנת סנדלס, ממוצא שוודי. הנסיך האב היה ידידו ואיש סודו של הקיסר וילהלם השני, שביקר בטירת ליבנברג באופן קבוע. אמנות ומוזיקה מילאו תפקיד מרכזי בחייו ובחיי המשפחה. הנסיך האב ניגן, הלחין מוזיקה, וכתב שירה. הוא תמך בבנו בוטו זיגוורט, ובבתו המוכשרים בנטייתם זו, והם גדלו בסביבה מוסיקלית, זה לא היה מקובל בתקופה זו. כישרונו המוסיקלי של זיגוורט התגלה מגיל צעיר, כבר בגיל 7 הלחין שירים לפי שמיעה, בגיל 8 למד לנגן בפסנתר, ובהמשך כשגדל למד לנגן על עוגב, קומפוזיציה, אילתור, ותזמור.
בגיל שתים-עשרה, לבקשת הקיסר הלחין את ה-ווריאציות על מרש דסאו, שבוצעו באולם המוסיקה הגדול בווינה. בשנת 1901 הוזמן זיגוורט על ידי אלמנתו של ריכרד וגנר, קוזימה וגנר, להשתתף בחזרות לפסטיבל ביירוית, שם מילא לעתים קרובות את תפקיד המנצח. 

משנת 1902, זיגוורט התענין והתמחה בהיסטוריה ופילוסופיה במינכן. ב-1907 קיבל דוקטורט על עבודתו על המלחין הגרמני מהמאה ה -17 ארסמוס ווידמן. במקביל הוא המשיך ללמוד מוזיקה, אצל מוסיקאים ידועים בתקופה, כולל לימוד עוגב אצל אלברט שוויצר, והקדיש לו קונצרט לעוגב שהלחין (1911).

בשנים 1908-1909 כתב יצירות רבות שכמעט ואינן מוכרות היום, המאופיינות ברוח רומנטית מאוחרת, אך נראות רב-גוניות במיוחד בהשוואה ליצירות של מלחינים אחרים, חשובים יותר, בני זמנו.

ב-1909 נישא זיגוורט להלן שטגמן, זמרת אופרה קאמרית, שהייתה גם פרשנית ידועה של יצירות שירה. ועליה אמר לאחיותיו לאחר מותו, שהיא זו שלימדה אותו איך לעבוד, והוא מודה לה על כך. 

לזיגוורט היו חיים תרבותיים-חברתיים מגוונים, ומעגל חברים רחב מאוד. 
ב-1911 זיגוורט והלן נסעו לטיול ביוון, הם התרשמו עמוקות מהמקומות הקדושים של העת העתיקה. בהשפעת החוויות, כתב בין השאר, את המילים "להלוויית הקטור" מהאודיסאה, ועבד על האופרה "שירי אוריפידס" ו"האודה של סאפו" אופוס 18.

משפחתו, משפחת אולנברג הכירה את רודולף שטיינר שהתארח לפעמים בטירת ליבנברג בהזמנת האב. בנוסף ללימוד כתבים אנתרופוסופים בסיסיים, זיגוורט שמע לעיתים קרובות, את הרצאותיו של ד"ר שטיינר יחד עם אחיותיו ליקי וטורה, אחיו קרל וגיסתו מרי.

עם פרוץ מלחמת העולם הראשונה בשנת 1914, גויס זיגוורט לצבא ומסיבות בריאותיות הוצב בתחילה בצרפת. שם השלים את הסונטה לפסנתר אופוס 19 (סונטת מלחמה). באפריל 1914 התנדב לשרת בחזית, הוא קודם לדרגת סגן ומפקד פלוגה. 
זיגוורט נפצע מירי בריאה ב-9 במאי במהלך תקיפה.
זיגוורט (בוטו, רוזן פון אולנברג) מת מפציעתו בקרב ב-2.6.2015. 
לאחר מותו הוענק לו עיטור צלב הברזל מדרגה ראשונה.

קבור בטירת ליבנברג, בגרמניה.
אלמנתו הלן נפטרה שמונה שנים אחריו ב-1923.
בנו פרידריך, גם הוא מוזיקאי צעיר ומבריק, נהרג בתאונה במהלך אימון מילואים, בגיל 24 בשנת 1936.
 
תקשורת שלאחר המוות

בין השנים 1970-72 הופיעו שלושה כרכים של מכתבים בין זיגוורט לאחיותיו ליקי וטורה, וגיסתו מרי, שפורסמו באנגלית בשם "גשר מעל הנהר". 
הספרים מכילים רשימות של שלושתן ממסרים שזיגוורט שלח להן במשך השנים שלאחר מותו, המסרים מתארים את חוויותיו מעבר לסף. הספר כולל גם מסרים, תפילות, מדיטציות, תובנות, עצות ומבט על העולם שנולד מאהבה, והוא ינחם, יאיר וידבר אל לבבות האדם מכל תפיסות העולם או האמונות. [1]

האחיות ליקי וטורה, ומרי הגיסה היו קשורות מאוד לזיגוורט. מרי שהייתה עדה מרחוק למותו, סיפרה ששעות ספורות לפני מותו, הוא הופיע בפניה במצב בין שינה לערות ונתן לה להבין שהוא יזדקק כעת לכוח רב. ברגע מותו, היא התעוררה משנתה: "לאחר זמן מה נרדמתי שוב, אך לאחר שעתיים של שינה עמוקה התעוררתי. השעה הייתה שלוש וחצי, השחר הראשון הבזיק מבעד לחרכי החלון, פתחתי במהירות את החלון. הַבָּקָר באורוות געה מפחד, גבוה בשמיים היה חצי סהר, ורעם מפחיד היה על פני כל הארץ, והבנתי שרעידת אדמה פקדה את האזור. ואז חזר זיכרון של חוויות הלילה. 
מאוחר יותר גיליתי שההתעוררות השנייה מרעידת האדמה, התרחשה עם רגע שחרורו של זיגוורט מגופו. זה היה ב-2 ביוני 1915".  
ימים ספורים לאחר מות זיגוורט מארי חלמה עליו: "הוא עמד בטירה שבה ביליתי את ילדותי, בראש גרם המדרגות הגדול המוביל אל האולם. גלימה לבנה, גולשת עטפה אותו. הוא קרא לי אל האולם: "מארי, עדיין לא הכנת בשבילי מקום לשכב?" "

​

האחות ליקי היתה הראשונה שאיתה יצר זיגוורט קשר לאחר מותו. היא סיפרה שהרגישה שזיגוורט רוצה לתקשר איתה ולא הצליחה להגיע אליו. רק לאחר שקמה ממחלה, שבעקבותיה נאלצה לשכב במנוחה אמרה: "בבידוד ובדממה של הימים האלה הבנתי מה זיגוורט מצפה ממני. לא על יָדִי הוא רוצה להשפיע על יְדֵי דחיפה מבחוץ, אני עצמי חייבת לפתוח את איבר החשיבה שלי, ואז אשמע את דבריו, שאותם אני אמורה לכתוב". 
ליקי רשמה את ההודעה הראשונה מאחיה המנוח ב-28 ביולי 1915 - 56 ימים לאחר מותו. 
עם הזמן, ההודעות הפכו מגוונות יותר, מהותיות ורב-גוניות. 
לאחר מספר שבועות, גיסתו מארי יכלה גם היא לקבל הודעות מהנפטר, ומאוחר יותר גם אחותו טורה.

כמה חודשים לאחר קבלת המסרים מזיגוורט, פנו האחיות והגיסה לרודולף שטיינר כדי לוודא את אמיתותם. שטיינר אישר את נכונותם ויעץ להן לרשום רשימות מדוקדקות.

​

הם פרסמו אותם שנים רבות לאחר מכן, ב-25.4.1932 כשקיבלו אישור מזיגוורט, בארבעה ספרים הנקראים "הגשר מעל הנהר".
מרי הגיסה מספרת על הפגישה עם ד"ר רודולף שטיינר:
"במשך שעה ושלושת רבעי, ד"ר שטיינר עבר על השיחות איתי עמוד אחר עמוד, יישר כמה דברים שלא הבנו, הסביר כיצד זיגוורט התכוון לזה או לזה, ושאל אותי שאלות. לעתים קרובות הוא הנהן בראשו תוך כדי קריאה ואמר בהסכמה: "מתואר היטב; ניסוח טוב! פנייה מרשימה של המילה! כן, הביצועים המוזיקליים, הם מציאות!".
לשווא חיכיתי לדחייה של אפילו אחד מהמסרים, אך אף אחת לא הגיעה!
בסוף, כשהתכוננתי לעזוב, הוא אמר: "כן, אלו הם מסרים ברורים להפליא, אותנטיים  לחלוטין מעולמות הרוח. איני רואה סיבה לייעץ לך לא להמשיך להקשיב להן ... ".

​

אפילו כשנפרדנו זה מזה, הוא הדגיש עד כמה מְסִירוֹת מסוג זה הן נדירות ביותר. הרגשתי שזו שמחה אמיתית שהוא חש, ושהוא חולק את שמחתנו איתנו". [2]

הקשר לאנתרופוסופיה נמשך במשפחה, אחיו הבכור של זיגוורט, לימים הנסיך פרידריך וונד צו אוילנבורג, היה אחד החותמים המשפיעים על העצומה לשחרור כמרים של הקהילה הנוצרית, שנכלאו על ידי הגסטפו בשנת 1941.  
בת אחותו ובעלה היו במחתרת נגד הנאצים והוצאו להורג.

פירוש שמו בוטו זיגוורט:
בוטו נגזר משם גרמני עתיק גבוה, פירושו: "שליח; מבשר", השם משקף תפקיד הקשור לתקשורת ולהעברת מידע חשוב, מדגיש מנהיגות ואמינות.
וריאציה של השם בסנסקריט הוא: בודהי, שפירושו: "התעוררות; הארה".
זיגוורט Sieg=ניצחון, Wart=מגן.
פירושו: "שומר הניצחון"; או: "שומר מנצח"; השם מצביע על כוח מנהיגות, הגנה.

​

סיכום ואיסוף החומר ממקורות שונים, לאה אגמון

מקורות:

 .1 
"Bridge Over the River“, Ziegwart, Steiner Books
מתוך הסיכום על הכריכה של ספר זה

​

2.  הקטע המצוטט במאמר, נלקח מ:
Peter Signer; - "Mitteilungen von Sigwart aus dem Leben nach dem
Tod"  Norderstedt 2018, p. 13

3.  באתר זה תרגום לאנגלית, של כל ארבעת הספרים "גשר מעל הנהר", וכן הקדמה
חדשה להוצאתם ב-2008 וקורות חייו של זיגוורט, משפחתו, וכיצד הכול התחיל.
ניתן להורדה כ-PDF מאתר זה
 

4.  Botho Sigwart zu Eulenburg – Ode der Sappho, Op. 18

​